| דף הבית | אודותינו | תחומי עיסוק | בין לקוחותינו | פרסומים | מאמרים | צור קשר |
מאמרים

חזרה לעמוד המאמרים

קואופרציה בעיתות משבר - ניהול סיכונים וניהול מניעתי.
סוגי הפיקוח הרגולטיבי באגודות השיתופיות
מול החברות הציבוריות – מיקוד: "חובת הגילוי"

הרצאה בכנס קואפרציה ואיגוד שיתופי, הכנס השישי
- לזכרה של פרופ' סמדר אוטולונגי
עו"ד עופר פיינשטיין מומחה למשפט מסחרי ואיגוד שיתופי


טענה רווחת בארצנו בעשור האחרון כי הקואופרציה הפכה לשיטת התאגדות אנכרוניסטית, מיושנת, בלתי מתאימה לחיי המסחר המודרניים אולי אפילו בעלת אסוציאציות של קומוניזם נכחד.

מה לא נטען כבר כנגד האיגוד השיתופי בישראל? – יש התולים בו את מצבה של התנועה הקיבוצית, את הסיבות לקריסת המפעלים והיזמות בקיבוץ, ומה לא?
בשנים האחרונות אף קובעים גורמים אינטרסנטים שונים כי רק במעבר מקואופרציה לחברה, וכמובן הנפקתה לבורסה, יימצא הפיתרון לעסק הכושל. אלא שהאמת הינה הפוכה לחלוטין.

הקואופרציה הינה שיטת התאגדות מוצלחת ביותר הגדלה וצומחת בעולם באופן חסר תקדים. ארגון הקואופרציה העולמי (ICA) International Co-operative Alliance, אשר נוסד בשנת 1895, מייצג כיום 222 קואופרציות אזוריות מרחבי העולם בהן חברים יותר מ – 660 אלף קואופרטיבים הנמצאים ביותר מ – 110 מדינות. כיום חברים בקואופרטיבים יותר מ 800 מליון בני אדם. בקנדה לדוגמא כל אדם שלישי חבר בקואופרטיב. ובארה"ב כל אדם רביעי.

בניגוד לתדמית הישראלית - הקואופרציות בעולם, פועלות כמעט בכל תחומי הכלכלה כגון: בנקאות, תעופה, מסחר, קמעונאות, תובלה, חקלאות, בריאות, דיור, ביטוח, תיירות ועוד. חלק מקואופרציות אלו הינן מהמוצלחים והרווחיים ביותר בתחומן. כך לדוגמא 30 הקואופרציות הגדולות בארצות הברית בעלות מחזור שנתי של למעלה מ- 1 בליון דולר בשנה. בשנת 2003 לדוגמא היה ל – 100 הקואופרטיבים המובילים בארה"ב מחזור שנתי מצורף של 117 בליון $, ואילו ההון העצמי של עשרת הקואופרטיבים הבנקאיים הגדולים בעולם הוא אלף ומאתים מיליארד דולר (בהם הבנק הקואופרטיבי באנגליה, רבאל בנק בהולנד ובנקי ראף הייזן בגרמניה – דוגמאות לקואופרציות מוצלחות לדוגמא).

אף בישראל, על אף התדמית הירודה, ישנן קואופרציות מוצלחות ורווחיות, הפועלות בשווקים תחרותיים אל מול מתחרים המאוגדים כחברות פרטיות או ציבוריות, וזאת תוך כדי זקיפות קומה והדגשת גם האידיאולוגיה הקואופרטיבית כדוגמת "אגד" או "קו-אופ ירושלים".

אם כן, השאלה אם תאגיד עסקי הינו רווחי או הפסדי, אינה נעוצה בשיטת תיאגודו כאגודה שיתופית או כחברה, אלא בראש ובראשונה בפוטנציאל הכלכלי שלו ובניהולו הנכון.

נדמה כי בישראל, בהשראת ה"סטיגמה" השלילית, השתרשה עד לאחרונה המגמה להפיכת הקואופרציות לחברות בעיקר כדי להצדיק ניהול כושל. הסיבות השכיחות ביותר המושמעות ע"י הנהלות הינן: "אם היינו חברה היה לנו קל יותר להתמודד מול התחרות".

מומחי הקואופרציה בישראל, ובלשכת רשם האגודות השיתופיות, יאמרו כולם – אין כל בעיה הניתנת לפתרון בחברה ואשר אינה ניתנת לפתרון באגודה השיתופית. רק הדרכים לפתרון לעיתים שונות.

מובן כי ישנם הבדלים רבים בין האגודות השיתופיות בישראל לבין החברות. מפאת קוצר היריעה נמנה מספר יתרונות ברורים של הקואופרציה על פני ה"חברה":

רק בקואופרציה יכול החבר הבודד להשפיע. בחברה "בעל המאה הוא גם בעל הדעה" ולכן סיכוייו של החבר הבודד להשתתף בדירקטוריון ולפקח כך על פעילות ההנהלה הפעילה קלושים.

הקואופרציה מונעת השתלטות חיצונית על התאגיד, השתלטות אינטרסנטים או אפילו לעיתים ההנהלה המנצלת בעיקר מצבים של העדר גרעין שליטה מובהק. קיום הבחירות השיטתיות למוסדות בין כלל החברים, והעדר סחירות למניה מהווים כלים יעילים למניעת ההשתלטות.

הקואופרציה נהנית מפיקוח רגולטורי יעיל של רשם האגודות השיתופיות בעל הסמכויות הנרחבות והמשמש ככלי נוח לבדיקת התנהלות התאגיד וכאיזון למהלכים כוחניים של ההנהלה. לרשם החברות אין סמכויות שכאלה.

ביתרונות לקואופרציה הינם עוד רבים ועל כן נשאלת השאלה מדוע בכל זאת קיימת הנהירה להפיכה לחברות?

התשובות המתקבלות בדרך כלל מהנהלות הקואופרטיבים לצורך ההסבר לרצונן להפוך לחברה הינן:
"הצפת ערך" כלומר קביעה והגדלת שווי התאגיד בהתאם לכוחות שוק ההון; אפשרות גיוס משקיע אסטרטגי; סיחור המניה כאמצעי למימושה הנוח וכו'.

אף במאבק הנוכחי על הפרטת תנובה, נשמעים ויכוחים דומים להפליא. מצדדי ההנפקה טוענים בלהט כי הדרך הטובה ביותר לייצר ערך לחברי האגודה המעוניינים לדוגמא במטרות אחרות כגון מימון ביטוח פנסיוני לחבריהם הוותיקים או בהחזר חובות לארגוני קניות וכו', הינה יצירת האפשרות לסיחור המניה. כלומר, ראשית נכניס שותף אסטרטגי לחברה ובכך יגדל ההון העצמי של החברה החדשה, ולאחר מכן ננפיק חלק מהון המניות ונאפשר בכך לחברים שרוצים "להפגש עם מזומן" לעשות כן.

אולם אין הכרח לשפוך את התינוק עם המים. כדי לפתור בעיות שאינן קשורות לתאגיד עצמו, אין צורך לאבד את התאגיד ולמסרו לכרישי הממון. פקודת האגודות השיתופיות המיושנת והמחייבת עדכון, מאפשרת צירוף משקיע אסטרטגי לאגודה השיתופית עצמה, וכן מאפשרת לאגודה לפדות את מניות חבריה המעוניינים בכך. יצירת מנגנונים פנסיוניים ברמה הקואופרטיבית מקובלת בעולם המערבי, ואין כל בושה ללמוד מנסיונם של אחרים בעניין.

חשוב לזכור כי על אף ה "סקסיות" שבפתרון המוצע לאגודה השיתופית בהפיכה לחברה, יש במהלך זה משום סיכון מהותי ןדרמתי ביותר לחברים. הפיכת אגודה לחברה אינה עוד כלי מכלי הניהול של התאגיד, או מטה קסם להבראה של כל אגודה . מהלך זה הינו מהלך קריטי וסופני.

משהפכה האגודה לחברה מתנתקים למעשה החברים ה"פשוטים" ממנה. עיקר השפעתם על החברה יתמצא בהצבעתם באסיפה הכללית השנתית של החברה. אסיפה בה ימצאו עצמם אל מול בעל ההון העיקרי אשר גם אם אינו בעל שליטה הינו נהנה מיתרון היותו יחיד המקבל החלטות למען עצמו. יתר החברים אשר בדרך כלל אינם מאורגנים בהסכמי הצבעה מסודרים מוצאים עצמם בעמדת נחיתות. בעל הון מתוחכם אף ינסה לגרום במהלכיו להעמקת שיטת "הפרד ומשול".

הדירקטורים בחברה אשר בניגוד לקואופרטיב, אינם בהכרח מבעלי המניות, חייבים חובת אמון לחברה עצמה ולא לשולחיהם. על כן אל יתפלאו בעלי המניות אם אף הדירקטורים אותם כבר הצליחו למנות במו ידיהם יצביעו בישיבות הדירקטוריון, מכח החוק, כנגד האינטרסים של שולחיהם. אני לדוגמא מתקשה לראות כיצד יוכל דירקטור בתנובה להצביע בעד המשך מחירי המטרה ומכסת החלב אם אין בכך לתועלת המיידית של החברה.

האגודה השיתופית לעומת זאת אשר הוקמה מכח הגדרת הקואופרטיב כ "התאגדות רצונית (וולנטרי) עצמאית של חברים למען הגשמת מטרותיהם ושאיפותיהם הכלכליות החברתיות והתרבותיות, באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלותם המשותפת ובשליטתם הדמוקרטית" יכולה ואף חייבת לפעול למען האינטרסים של חבריה!

תנובה אף היא הוקמה כדי לסייע ולשרת את הקיבוצים והמושבים אשר הינם חבריה. הפיכת הקואופרטיב לחברה בהכרח תשמיט את הקרקע מתחת לאינטרסים של החברים ותהפוך את החברה עצמה, רווחיותה, ושגשוגה למטרה עיקרית בפני עצמה.

בסוף הדברים, אך לחלוטין לא בשוליהם, ניתן לצפות כי גם בישראל כמקובל בקואופרציות ענק בעולם, בצד עסקים לא תיזנח גם האידיאולוגיה הקואופרטיבית. אידיאולוגיה אשר מהווה גם היום את ציר החיים של חברים רבים בקואופרטיבים וזאת למען הנהירה חסרת הפשר אחר הטרנד המקומי בהפיכה לחברה.

קואופרציה אינה מילה גסה.

 

 
כתובתינו החדשה
רח' עגור 361, מכבים 7173002
טל' 08-8534761, פקס: 153-505207106